Gynecology and Women health - גנקולוגיה ובריאות האישה

 מניעה של מחלות גנטיות על ידי בדיקות סקר לנשאות


מאת: פרופ' מוטי שוחט, מנהל המכון הגנטי במרכז שניידר לרפואת ילדים ובי"ח בילינסון

יותר מבכל תחום אחר מבטיחים החידושים בתחום הגנטיקה התחלה של דרך חדשה העומדת בפתח הרפואה. כבר עתה, ניתן לראות שיפור משמעותי באמצעי איתור זוגות הנמצאים בסיכון גבוה ללידת ילד עם מחלות גנטיות ומאפשרים מניעתן.

בדיקות סקר לנשאות מחלות גנטיות בישראל החלו בבדיקת האוכלוסייה למחלת טיי זקס והן התרחבו בשנים האחרונות תודות לכלים והמידע החדשים שהתפתחו בתחום הגנטיקה. מדובר בתכנית מבטיחה למניעת מחלות קשות כמו טיי-זקס וסיסטיק פיברוזיס, שניתן וחשוב למנוע אותן לפני הלידה. רשימת המחלות הנבדקות הולכת ומתרחבת בהדרגה ולכן נשים שעברו בדיקות כאלו צריכות להתעדכן לגבי בדיקות חדשות בכל הריון נוסף.

בדיקות סקר מוצעות היום לזוגות בהריון גם במשפחות בהן לא נודעו מקרים של מחלות גנטיות תורשתיות. ההמלצות לגבי איזו בדיקה יש להכליל בבדיקות הסקר נקבעות ומעודכנות ע"י איגוד הגנטיקאים ומתבססות על שכיחות המחלה (והנשאים לגן המחלה) בקבוצות האתניות של בני הזוג, חומרת המחלה (שאין לה טיפול), פשטות ועלות הבדיקה, מידת ה"כיסוי" של הבדיקה (איזה אחוז מהזוגות שבסיכון יתגלו בבדיקה), היכולת להמשיך ולבדוק את קיום המחלה בעובר במהלך ההריון ,אם ימצאו בני הזוג נשאים ועוד.

הצעד הראשון באבחנה הוא בדיקה המיועדת לגלות אם אחד מבני הזוג נושא את הגן למחלה. רק אם בן הזוג שנבדק נמצא נשא, ייבדק גם בן-הזוג השני.

די לבצע בדיקת נשאות פעם אחת בלבד ולהתייחס אליה בכל ההריונות.

הבדיקות לבני הזוג הינן מחוץ לסל התרופות ומבוצעות בתשלום. למבוטחי ביטוחים משלימים יש כיום השתתפות יחסית גבוהה מהביטוח. דגימת הדם לבדיקות הסקר הללו החלה לאחרונה להתבצע במספר סניפים ותחנות של הקופות עצמן.

בדיקות הסקר המומלצות לאיתור נשאים למחלות גנטיות

בדיקה לזיהוי נושאי הגן ציסטיק פיברוזיס (CF) - ציסטיק פיברוזיס הינה מחלה תורשתית שמתבטאת בעיקר בדלקות ריאה חמורות וחוזרות, בעיות ספיגת מזון במעי, פיגור בגדילה ומליחות יתר של הזיעה.
אחד מתוך כ- 30 אנשים באוכלוסייה הבריאה בישראל נושא את הגן למחלה.

בדיקה לזיהוי נשאיות לתסמונת X השביר - תסמונת X השביר הינה הסיבה השכיחה לפיגור שכלי בזכרים (אחד לכ-1000 זכרים) אם כי יכולה להתרחש לעתים גם בנקבות. פרט לפיגור שכלי, אין לסובלים מהמחלה מומים או שינויים חיצוניים בולטים. הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כשהאם נשאית ולכן רק נשים נבדקות לנשאות של מחלה זו.
שכיחות הנשאיות נבדק בישראל ונמצא שאחת מכל 110 נשים הינה נשאית. הבדיקה מבוצעת בדגימת דם של האישה ומומלצת לכל העדות.

בדיקת נשאי מחלת Canavan - מחלת קנוון (Canavan) היא מחלה תורשתית שנובעת מחוסר באנזים אספרטואצילז האחראי על פירוק של חומרים שומניים הנאגרים בתאי המוח. המחלה מאופיינת בהתדרדרות
נוירולוגית מהירה המתחילה מספר שבועות אחרי הלידה. בהמשך מופיעים סיבוכים הכוללים עיוורון, קשיות שרירים, התכווצויות ובעיות בליעה.
השכיחות של נשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים אשכנזים. אחד מכל 40 נושא את הגן למחלה. אצל יהודים לא אשכנזים המחלה נדירה. לכן, הבדיקה מומלצת לזוגות בהם שני בני הזוג ממוצא אשכנזי (או אשכנזי בחלקו).

בדיקה לזיהוי נושאי הגן לדיסאוטונומיה משפחתית - דיסאוטונומיה משפחתית הינה מחלה תורשתית המאופיינת בהפרעה בתפקוד מערכת עצבים אוטונומית – זו האחראית על איזון החום, הלחץ דם, הדופק, התגובה לכאב, הפרשת דמעות, טעם וכד'. המחלה יכולה להתבטא כבר בגיל ינקות בדלקות חוזרות בריאות עקב שאיפת המזון לריאות, עיכוב בגדילה, ובעיות הקשורות בהפרעה לתפקוד המערכת האוטונומית כמפורט מעלה. בחלק מהילדים ישנו גם איחור בהתפתחות, קושי בדיבור, ולביליות רגשית. בעקבות שיפור הטיפול הרפואי בילדים אלו הוארך משך החיים של החולים ועם זאת יש תמותה משמעותית בעיקר בעשור השלישי לחיים.
הפגם הגנטי הגורם לדיסאוטונומיה משפחתית מצוי בעיקר ביהודים אשכנזים ושכיחות הנשאים למחלה מוערך כאחד מתוך כ- 25 אנשים באוכלוסייה הבריאה ממוצא זה. רצוי לבצע את הבדיקה בזוגות בהן שני בני הזוג ממוצא אשכנזי או אשכנזי חלקי (בשלב ראשון מספיק שיבדק רק אחד מבני הזוג).

בדיקה לזיהוי נושאי הגן לניוון שרירים מסוג SMA - ניוון שרירים מסוג SMA מאופיינת ברפיון עד שיתוק של השרירים, המתקדמת ולרוב מערבת גם את שרירי הנשימה. המחלה מופיעה לרוב בינקות עד ילדות מוקדמת, וככל שגיל ההופעה מוקדם יותר כך החומרה וסכנת המוות מאי ספיקה נשימתית גדול יותר.
הפגם הינו בתאי העצב בקדמת חוט. הבדיקה היחידה שהיא אמינה לאבחנת SMA היא הבדיקה הגנטית.
הפגם הגנטי ל-SMA מצוי בכל העדות ושכיחות הנשאים למחלה מוערך כאחד מתוך כ- 40 אנשים באוכלוסייה הבריאה.

תסמונת ע"ש קוסטף - או בשמו האחר Type III 3 - Methylglutaconic - המחלה מערבת פגיעה בעיניים ופגיעה נוירולוגית. בגיל מוקדם יחסית מופיע ניוון של עצב הראייה ומאוחר יותר מופיעה נוקשות של השרירים, חוסר יציבות מסויימת בהליכה, ויתכנו גם סימנים נוירולוגים נוספים (בעיקר תנועות לא רצוניות וחסרים בהתפתחות שיכלית – בד"כ במידה קלה). בשתן ישנה הפרשה מוגברת של החומצות3-methylglutaconic ו- 3-methylglutaric.
ביהודים ממוצא עיראקי שכיחות הנשאים גבוהה (אחד ל-10). מומלץ לשקול את ביצוע הבדיקה לזוג עיראקי ועיראקי בחלקו.

מחלת מטהכרומטיק לאוקודיסטרופי (Metachromatic leukodystrophy) - קיימות מספר צורות מבחינת החומרה וצורת המחלה השכיחה בארץ הינה קשה. סימניה בד"כ מופיעים כבר בשנה השניה ולרוב הילדים מתים עד גיל 5. לילדים יש פגיעה מתקדמת בתפקוד המוטורי, קישיון של שרירים, התדרדרות שכלית, ולעיתים התכווצויות. נוזל השדרה מכיל רמת חלבון גבוהה. מופיעים משקעים בעלי צביעה מיוחדת (מטהכרומטים) במוח, בכליות ובשתן.
ביהודים ממוצא תימני (בעיקר חבנים) שכיחות הנשאים גבוהה (אחד ל-50 תימנים בכלל ו- 1:17 חבנים). מומלץ לשקול את ביצוע הבדיקה לזוג תימני ותימני בחלקו.

בדיקה לזיהוי נושאי הגן לטיי זקס - הבדיקה מומלצת לכל העדות וממומנת ע"י משרד הבריאות. כאשר האשה בהריון, יש לבדוק תחילה את בן הזוג. במידה והאישה לא בהריון, לא חשוב מי מבני הזוג נבדק ראשון.

בדיקה לזיהוי נושאי הגן אנמיה ע"ש פנקוני (פנקוני A ופנקוני C) - מחלה תורשתית קשה שמתבטאת בעיקר בחוסר בתאי הדם האדומים (אנמיה) ובהמשך גם של תאי הדם האחרים. תהליך זה הולך ומחריף עם השנים.
המחלה מתבטאת גם במספר שינויים בשלד, בעיקר באצבעות. אחוז גבוה של החולים מפתחים סרטן (בעיקר סרטן דם) בגיל צעיר.
אחד מתוך כ- 50 יהודים אשכנזים הינו נשא לפנקוני מסוג C וכאחד מתוך 100 יהודים ממוצא מרוקאי באוכלוסייה הבריאה בישראל נושא את הגן למחלה מסוג A. הבדיקה ניתנת לביצוע כיום בזוגות בהם שני בני הזוג ממוצא אשכנזי או ששניהם ממוצא מרוקאי (שניהם ממוצא אשכנזי מלא/חלקי או ששניהם ממוצא מרוקאי מלא/חלקו).

בדיקה לזיהוי נושאי הגן לתסמונת ע"ש בלום - מחלה תורשתית המאופיינת ע"י איחור בגדילה, רגישות יתר לקרני שמש (U/V), חסר חיסוני ועקרות אצל גברים. המחלה קשורה לנטיית יתר לפתח סרטן במהלך החיים.
שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים אשכנזים. אחד מתוך כ- 90 אנשים באוכלוסייה הבריאה נושא את הגן למחלה.

בדיקה לזיהוי נושאי הגן למחלת Mucolipidosis type 4 - (ML4) - מחלת אגירה תורשתית שמתבטאת מיד לאחר הלידה בשינוים בעיניים הכוללים פזילה, עכירות בקרנית וניוון רשתית. בהמשך מופיעים ריפיון שרירים (היפוטוניה) ואיחור התפתחותי-שיכלי קשה.
שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים אשכנזים. אחד מתוך כ- 100 אנשים באוכלוסייה הבריאה נושא את הגן למחלה.

בדיקה לזיהוי נושאי הגן למחלת אטקסיה טלנגיאקטזיה- המחלה פוגעת במספר רב של מערכות ומתאפיינת בניוון מתקדם של המוח הקטן ומתבטאת באי יציבות בהליכה (אטקסיה). כמו כן מתפתח כשל מתקדם של מערכת החיסון המגינה בפני זהומים. יש ליקוי במנגנון המתקן בגופנו את התקלות המצטברות בחומר הגנטי ולכן יש סיכון מוגבר עקב כך להופעת גידולים ובמיוחד בעקבות קרינה.
שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים ממוצא צפון אפריקאי (במיוחד יוצאי מרוקו). אחד מתוך כ- 70 אנשים באוכלוסייה הבריאה נושא את הגן למחלה.

בדיקה לזיהוי נשאי מחלת נימן-פיק (Niemann- Pick disease (Type A)) - יכולה להופיע במספר דרגות חומרה: הצורה הקלסית הקשה ובעלת הופעה מוקדמת נקראת סוג A. צורות A ו-B הנגרמות ע"י פגיעה גנטית דומה (פגם באותו גן), הינן יחסית שכיחות יותר, ובמיוחד הן נפוצות בקרב יהודים אשכנזים.
מדובר במחלת אגירה של חומר הנקרא ספינגומיאלין בכבד וברקמת המוח. המחלה מאופיינת ע"י ניוון מתקדם של מערכת העצבים המרכזית, פיגור וניוון מוחי, הגדלה של הטחול והכבד, ושינויים אופייניים לאגירה של הספינגומיאלין בקרקעית העין. לרוב החולים נפטרים עד גיל 4 שנים.
המחלה נגרמת כתוצאה של חוסר אנזים ספינגומיאלינז (הגן נקרא (ASM) ). החלבון המיוצר ע"י גן זה אחראי על פירוק של חומרים שומניים במוח, ריאות, טחול, והכבד.
שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים ממוצא אשכנזי. אחד מתוך כ- 90 אנשים באוכלוסייה הבריאה נושא את הגן למחלה.

מחלת MLC - מחלה נוירולוגית מתקדמת לאט שמתבטאת בעיקר בהיקף ראש גדול יחסית בלידה. בהמשך ישנה הידרדרות בתפקוד מוטורי, חוסר יציבות בהליכה ותנועות לא רצוניות (מסוג דיסטוניה). רוב החולים סובלים מאפילפסיה. יתכן גם איחור בהתפתחות השכלית במידה קלה.
הסימן האבחנתי ניתן להדגמה בבדיקת הדמית המוח (MRI) - לחולים יש מבנים ציסטיים בשכבה שמתחת לקליפת המוח (במוח האפור) וישנם גם שינוים בחומר הלבן של המוח. המחלה עלולה להתקדם למות בעשור שני ושלישי לחייהם.
שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים ממוצא לוב. אחד מתוך כ- 40 אנשים באוכלוסייה הבריאה נושא את הגן למחלה.

מחלות אגירה גליקוגן מסוג 1 - Glycogen storage disease (GSD1a) - הפרעה בחילוף החומרים המתבטאת באגירה של חומר רב-סוכר הנקרא גליקוגן. בסוג 1 ישנה ירידת רמת סוכר הדם מהווה בעייה משמעותית בילדות. ישנה גם הגדלת כבד בכל החולים ורמת שומני הדם עולה אף היא. בעבר הילדים מתו בגיל בגרות מוקדמת וכיום, תודות לטיפול, המצב השתפר. יש עיכוב בגדילת הילדים ב-90% מהמקרים. אבני כליות מופיעות בכ-65% מהילדים ואי ספיקת כליות היתה בכ-25%-50%. יתכנו גם גידולים ממאירים בכבד בכ-20% מהמקרים.
שכיחות הנשאים בקרב יהודים אשכנזים היא כ-1 ל- 70. המחלה נמצאה קיימת גם ביהודי בולגריה ושאר ארצות הבלקן וביוצאי אירופה בכלל (גם לא יהודים).

בדיקה לתסמונת Usher - תסמונת גנטית שמאופיינת ע"י פגיעה בשמיעה, ראיה ומערכת וסטיבולרית. הליקוי בשמיעה דו-צדדי עמוק שקיים מלידה. הילדים החולים לא מפתחים דיבור. הליקוי בראיה על רקע תהליך ניווני ברישתית העין Retinitis Pigmentosa)) שמתחיל בגיל ילדות ומחמיר עם הזמן.
המחלה מהוה הסיבה השכיחה ביותר לחרשות ועיוורון גנטי בעולם. ידועים 3 סוגים של המחלה, והסוג הקשה ביותר הינו Usher Type 1.
שכיחות הנשאים באוכלוסיה האשכנזית הינה 1:100. ניתן לשקול לבצע את הבדיקה לזוגות ממוצא אשכנזי או אשכנזי בחלקו.

Nemaline myopathy - המחלה מתבטאת בדרגות שונות של חולשת שרירים כללית המתקדמת לאט. באוכלוסייה האשכנזית קיימת שכיחות גבוהה של הצורה המולדת - בה חולשת השרירים קיימת כבר בלידה. החולשה העיקרית היא בשרירי הפנים, הצוואר, הדיבור, הגפיים ומערכת הנשימה. בהמשך יכולים להתפתח שינוים בשלד, בעקר בעמוד השדרה ובית החזה. חלק קטן מהחולים נותר עם חוסר יכולת לניידות.
תדירות נשאי הפגם הגנטי באשכנזים הינה כ-1:108.
בדיקת הפגם למחלה זו אינה עומדת בקריטריונים של בדיקה "מומלצת" עקב שכיחותה הלא גבוהה, אם כי אפשרית בזוגות ממוצא אשכנזי או אשכנזי בחלקו.

חסר של Alpha 1 antitrypsin (צורה Z).- המחלה נובעת מחוסר באנזיםAlpha1antitrypsin האחראי על הגנת תאים ברקמות שונות בגוף. כאשר יש ירידה ברמות האנזים בדם עלולה (אך לא חייב) להתפתח מחלת כבד קשה המצריכה השתלת כבד בגיל צעיר או מחלת ריאות קשה בגיל מאוחר. בחלק גדול מהחולים המחלה יכולה להיות קלה יחסית ולא תגרום לבעיות רפואיות משמעותיות. מידת החומרה ניתנת לניבוי לפי סוג הפגם בגןAAT .
המחלה קיימת בשכיחות גבוהה באוכלוסיות שונות בעולם. בארץ המחלה מופיעה ביהודים ממוצא אשכנזי וספרדי. שיעור הנשאים באוכלוסייה כ- 1:80. ניתן לשקול ביצוע הבדיקה לזוגות ממוצא אשכנזי וספרדי כאחד.


Maple Syrup Urine Disorder (MSUD) - הסימנים קליניים של המחלה מתפתחים לאחר לידה ומתבטאים בהתדרדרות נוירולוגית, התפתחות איטית, קשיי אכילה והשתן של ילדים חולים במחלה הוא בעל ריח של מיפל-סירופ.
מחלה הניתנת לטיפול יעיל בתנאי שמתגלית מיד אחרי הלידה. לצערנו, לרוב המחלה מתגלית באיחור ועד אז עלול כבר להיגרם נזק מוחי קשה ובלתי הפיך. לכן בדיקת הנשאות בהורים מאפשרת טיפול יעיל מיד אחר הלידה ומניעת נזק לילוד.
הפגם הינו באנזים שמפרק קרבוקסיל בחומצות האמינו (אבני בניין של חלבון) המכילות קבוצות קרבוקסיליות. עקב הפגם ישנה הצטברות בגוף והפרשה מוגברת בשתן של חומצות שומן המכילות את הקבוצות הקרבוקסיליות (ולין, לאוצין ואיזולאוצין ) – להן ריח של מפל-סירופ. ישנם מספר גנים האחראים למחלה.
נמצא שבאוכלוסייה האשכנזית שכיחות הנשאים של המחלה הינה יחסית גבוהה (כ- 1:100). מומלץ לשקול את ביצוע הבדיקה לזוג אשכנזי ואשכנזי בחלקו.

בדיקות שלא נמצאו מומלצות לסקר

בדיקת מחלת גושה (Gaucher) - מחלה תורשתית הנובעת מחוסר באנזים גלוקוצרברוזידאז האחראי על
פירוק שומנים מיוחדים הנאגרים בתאים. המחלה מאופיינת בהגדלה ניכרת של הטחול והכבד, ירידה במספר טסיות הדם ולעתים גם לפגיעה בעצמות. המחלה בחלק ניכר מהחולים (בעיקר במוצא אשכנזי) תהיה קלה מאד ולא תגרום לבעיות רפואיות ניכרות. מידת החומרה ניתנת לחיזוי לפי סוג הפגם בגן אותו בודקים.
השכיחות של נשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים אשכנזים. אחד מכל 15 נושא את הגן למחלה. הבדיקה מוצעת לזוגות בהם שני בני הזוג ממוצא אשכנזי (או אשכנזי בחלקו).

בדיקת נשאות לליקוי שמיעה (חירשות) - חלק גדול ממקרי חירשות הינו על רקע גנטי. ידועים עשרות גנים שונים האחראים על ליקוי שמיעה תורשתי. הפגמים בגנים קונקסין-26 וקונקסין-30 הם בין השכיחים ביותר ואחראים לכ-40% ממקרי חירשות מולדת תורשתית. ליקוי שמיעה זה הינו בדרגה חמורה, קיים כבר בלידה, ודו צדדי. הוא לרוב מתגלה בגיל 5-10 חודשים. מדובר בליקוי שמיעה ללא ממצאים קליניים אחרים.
האם הבדיקה מומלצת?: כאחד מכל 30 אנשים הינו נשא לחירשות על רקע הגן קונקסין-26 וכ-1 מכל 1000 יהיה עם חירשות מולדת. מסיבות של חומרת הבעיה, איגוד הגנטיקאים לא מצדיק להמליץ בדיקת סקר של זוגות לליקוי שמיעה. את הבדיקה ניתן לבצע לפי רצון הזוג בלבד וניתן לבצעה לאוכלוסייה היהודית והלא יהודית.

מהי חשיבות הבדיקות הללו?:

בדיקות אלו חשובות גם אם אין במשפחה חולים במחלות גנטיות (לכן הבדיקות נקראות בדיקות סקר). בבדיקות אלו אחת לכ-100 משפחות ללא שום סיפור משפחתי ימצאו בסיכון גבוה (25%) ללדת ילד עם מחלה גנטית קשה - ואז ניתן יהיה לבדוק זאת באמצעות בדיקת מי שפיר בכל הריון, בכדי להבטיח ילד בריא ממחלה זו.

מהנתונים של משרד הבריאות ניתן ללמוד כי, בישראל מגלים היום פי 3 יותר ילדים חולים במחלות בנבדקות בבדיקות סקר גנטיות, מאשר מקרים של תסמונת דאון, כאשר לשם גילוי של תסמונת דאון אישה מבצעת בדיקות רבות כמו שקיפות עורפית, בדיקות דם בשליש 1 ובשליש 2, סמנים רכים באולטרה סאונד, ואפילו מי שפיר. כל אלה לא תורמים ולו שליש מהתרומה של בדיקות הסקר לנשאות, וזה עוד בעת שההיענות של האוכלוסייה לבדיקות סקר גנטיות אינה גבוהה יחסית.

עוד ראייה לחשיבותן של הבדיקות מתקבלת מהעובדה הבאה: יהודים חרדים משתמשים בבדיקות אלו ב-99% היענות - הם עוברים את הבדיקות לפני הפגישה עם בת הזוג . אצל האוכלוסייה הערבית מממן משרד הבריאות בדיקות סקר ייחודיות למגזר לפי המחלות הנפוצות בכפרים הספציפיים.
מאידך, דווקא אצל הזוגות החילוניים, שמעוניינים יותר מכולם במניעת מחלות גנטיות קשות, ושהמימון מגיע מהביטוח המשלים, ההיענות לא מספקת - רק 50% מהם מבצעים את הבדיקות. הסיבה היא בעיקר תדמיתית - הם לא מקבלים מידע נכון, והרבה מהם מוטעים בגלל תפיסה לא נכונה של המשמעות של הבדיקות האלה, מידע לא מעודכן מצד הרופאים ומידע מוטעה בצ'טים.

מה אם אותרו 2 בני הזוג נשאים גן למחלה (ובתסמונת ה-X השביר מספיק שהאישה נשאית)?

המחלות שנבדקות כיום (כולן פרט לתסמונת ה-X השביר) בעלות צורת תורשה דומה, ובהן יוולד ילד חולה רק אם שני הוריו נושאים את הגן למחלה. אפשר לזהות מצב נשאות רק בבדיקות גנטיות הנערך בבדיקת דם. ההורים הנשאים הם בריאים ואין להם אף אחד מסימני המחלה הגנטית, אך אם שניהם נשאים קיים סיכון של 25% בכל הריון, שהוולד יהיה חולה.

במידה ושני בני הזוג הם נשאי גן למחלה (ובמקרה של תסמונת ה-X השביר אם האישה נשאית), ניתן לבדוק את קיום או אי קיום המחלה אצל העובר בבדיקה טרום לידתית, כמפורט להלן. לכן, במקרה כזה בני הזוג יופנו למרפאה לייעוץ גנטי כדי לקבל הסבר על הממצאים, ושם ימליצו בפניהם כיצד ניתן לבצע אבחון טרום לידתי מדי היריון. אפשר לאבחן את העובר כבר בשלבים מוקדמים של ההיריון (בבדיקת סיסי שליה - CVS בשבועות 11-10), אם נחוץ, או בבדיקת מי שפיר. כיום ניתן גם לאפשר את בדיקת העובר אפילו בטרם החזרתו לרחם בהפרייה חוץ גופית (PGD).

מתי לבצע את הבדיקות?

את הבדיקות מומלץ לבצע לפני היריון אולם ניתן לבצעם גם בשבועות ההיריון הראשונים.




 
אפשרויות

 גירסה להדפסה גירסה להדפסה

 שלח עמוד זה לחבר שלח עמוד זה לחבר

 
תפריט
פורום גינקולוגיה ובריאות האשה

רופא נשים
בדיקה במחזור
פרימולט נור
פרימולט נור
גלולות יחד עם רוקסו 150 מג ופרוביוטיקה
האם אפשר לקבל מחזור כשאת בהריון
הריון
קצת לחוצה
דימום או מחזור
HERPES HSV 1+2 IgM
צפוויט או ציפרודקס בתחילת הריון
צפוויט או ציפרודקס בתחילת הריון
מחזור לא סדיר אחרי אורגזמה??
אקטרופין
איחור במחזור לאחר הוצאת מירנה
הרשמה לאתר
אפשרויות נוספות
פורומים
שאלות לרופאים באתר
גלריית תמונות
שאלות נפוצות
אתרים מומלצים
משוב
המלץ לחבר
סקר
האם חזרת למשקל גופך שלפני ההריון?

חזרתי למשקלי שלפני ההריון
משקלי גבוה ב- 2-5 ק"ג ממשקלי לפני ההריון
משקלי גבוה ב- 6-10 ק"ג ממשקלי לפני ההריון
משקלי גבוה מ-10 ק"ג ממשקלי לפני ההריון
משקלי לאחר הלידה נמוך ממשקלי לפני ההריון




הצבעות 2295
מחשבון BMI

משקל (ק"ג)

גובה (ס"מ) 


BMI

מדד מסת הגוף
(Body Mass Index) מודד את היחס בין משקל הגוף לגובה.
קטגוריה שלך:

גלריית תמונות

גלריית תמונות
הוסף למועדפים
קבע את גינקולוגיה ובריאות האישה כדף הבית

הוסף את גינקולוגיה ובריאות האישה למועדפים


(Commercial License / Authorization)  כל הזכויות שמורות גינקולוגיה ובריאות האשה ©