Gynecology and Women health - גנקולוגיה ובריאות האישה

 דפוסי בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן השד בקרב נשים יהודיות וערביות

מאמר


ד"ר פייסל עזאיזה וד"ר מירי כהן
בית-הספר לעבודה סוציאלית, הפקולטה לרווחה ובריאות אוניברסיטת חיפה*

בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן שד הן האמצעי היעיל ביותר לשיפור אחוזי הריפוי וההישרדות של נשים שלקו בסרטן שד. הבדיקות העיקריות לגילוי מוקדם הן סריקת ממוגרפיה ובדיקת שד על-ידי רופא. מחקרי אורך רחבי היקף המבוססים על דגימה אקראית, הצביעו על עלייה בהישרדות כתוצאה מגילוי מוקדם של המחלה בעקבות ביצוע בדיקות אלו. המועצה הלאומית לאונקולוגיה בישראל והאגודה למלחמה בסרטן ממליצות על בדיקת רופא פעם בשנה לכל הנשים ועל סריקת ממוגרפיה לכל אישה מגיל 50, פעם בשנתיים או בהתאם להמלצת הרופא. לנשים הנמצאות בקבוצת סיכון, עם היסטוריה של סרטן שד במשפחה מומלץ לעשות בדיקת ממוגרפיה פעם בשנה החל מגיל 40 ובדיקת רופא פעם בשנה. יחד עם זאת, המלצות הרופאים אינן אחידות, יש רופאים הממליצים על סריקת ממוגרפיה לנשים באוכלוסייה הכללית החל מגיל 40 (בהתאם להנחיות הקיימות בארצות-הברית).

לגבי ביצוע בדיקת שד עצמית, התמונה מורכבת עוד יותר. עד לאחרונה, הייתה המלצה לנשים לבצע בדיקת שד עצמית על בסיס חודשי. הושקעו מאמצים רבים בפרסום והסברה במטרה לעודד נשים לבצע את הבדיקה וללמדן כיצד לעשות זאת ביעילות. לאחרונה, בעקבות מחקרים אשר הראו שבדיקת שד עצמית אינה תורמת לגילוי מוקדם או לצמצום התמותה מסרטן השד, היא איננה מומלצת עוד, ובמקומה קיימת המלצה כללית לאישה להכיר את שדיה ולעקוב אחר שינויים בהן. כתוצאה מאי הבהירות ביחס לבדיקת שד עצמית, שיעור ניכר מהנשים במדינות מערביות עדיין סבורות שבדיקת שד עצמית הינה הכרחית וממשיכות לבצעה.

גורמים הקשורים בדפוסי ביצוע הבדיקות
מחקרים זיהו מגוון של גורמים סוציו-דמוגרפיים הקשורים לאי-ביצוע הבדיקות, למשל מרחק וקשיי גישה למרפאות, שליטה נמוכה יותר בשפה, קשיים כלכליים וחשיפה מעטה יותר לכלי התקשורת. בנוסף, נמצא כי נשים המקבלות המלצה מרופא לביצוע ממוגרפיה נוטות הרבה יותר לעבור את הבדיקה. יחד עם זאת, פחות המלצות ניתנו לנשים המשתייכות לקבוצות מיעוט או שהינן בעלות הכנסה נמוכה, קשיי שפה או כאשר הרופא מעריך שהאישה לא תבצע את הבדיקה.

גם לגורמים קוגניטיביים יש תפקיד חשוב במימוש של התנהגויות בריאות בכלל ובדיקת שד בפרט. מודל אמונת בריאות הינו מודל קוגניטיבי לניתוח והבנת דפוסי התנהגות בריאות כלליים. הוא נבדק באופן נרחב בהקשר לביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן שד בקרב נשים. על פי המודל, ביצוע של בדיקות אלו מושפע על ידי התפיסה של מידת הסיכון האישי לחלות בסרטן שד, התפיסה של חומרת המחלה, ביטחונה של האישה ביכולתה לבצע את הבדיקה, התועלת והיתרונות בביצוע הבדיקות, למשל הסיכויים לגילוי המחלה בשלב מוקדם של ההתפתחות ובכך למנוע מוות, והחסמים בפני ביצוע הבדיקות, למשל פחד מגילוי, פחד מכאב, פלישה לפרטיות והזמן הנדרש לביצוע הבדיקה.
השפעת חרדה וחששות מפני סרטן על דפוסי ביצוע הבדיקות נחקרו אך מעט, אך נמצאו בעלי השפעה משמעותית על דפוסים אלו. נמצא כי רמות מתונות של חרדה קשורות לביצוע בדיקת שד עצמיות באופן תכוף יותר, בעוד רמות חרדה גבוהות נמצאו קשורות לבדיקת שד מוגזמת או לא מספקת.

שכיחות סרטן שד בקרב נשים יהודיות וערביות
שכיחות סרטן שד נמוכה באופן משמעותי בקרב נשים ערביות לעומת נשים יהודיות בישראל או לעומת נשים במדינות מערביות. הסיכון המצטבר ללקות בסרטן שד עד גיל 75 הוא כ-9% לנשים יהודיות וכ-3% לנשים ערביות. אך במהלך 25 השנים האחרונות עלו שיעורי ההארעות של סרטן השד בכ-35% בקרב נשים יהודיות ובקרב נשים ערביות הוכפלו שיעורי ההארעות, דבר המצמצם את הפער. בנוסף, שיעורי הישרדות מסרטן שד נמוכים במידה ניכרת בקרב נשים ערביות: 63% בקרב נשים ערביות בהשוואה ל-71% בקרב נשים יהודיות. הבדל זה הינו בעיקרו תוצאה של השלב המאוחר של האבחון בקרב נשים ערביות וביצוע מועט יותר של הבדיקות לגילוי מוקדם. תמונה זו דומה לשיעורי ביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן שד הנמוכים בקרב נשים ערביות בירדן ונשים ערביות שהיגרו לארצות מערביות.

היענות גבוהה להשתתף במחקר
מטרת המחקר הייתה להשוות דפוסים של ביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן שד בקרב נשים יהודיות וערביות ולמצוא את ההשפעות של הרקע הדמוגרפי, אמונות בריאות וחששות מסרטן בכל קבוצה.
במחקר השתתפו 929 נשים, 489 יהודיות ו-440 ערביות, בגילאי 60-20, נשים בעלות היסטוריה של סרטן שד לא נכללו במחקר. מדגם הנשים הערביות כלל נשים מוסלמיות, דרוזיות ונוצריות. המשתתפות נדגמו באופן אקראי בתוך כל מגזר, מתוך כלל אוכלוסיית הנשים של ישראל.
פניות בטלפון נעשו לכל אישה במדגם, והיא רואיינה בשפתה. שיעורי ההיענות היו 59% בקרב הנשים היהודיות ו- 69% בקרב הנשים הערביות. הנשים נשאלו אודות היסטוריה משפחתית של סרטן שד, דפוסי ביצוע של סריקת ממוגרפיה, בדיקת רופא ובדיקת שד עצמית, בנוסף לפרטים דמוגרפיים. הנשים התבקשו לענות על שאלות הבודקות עמדות ואמונות בריאות ביחס לסרטן ורמת החששות מפני המחלה.
ממצאי המחקר העלו כי נשים יהודיות מבצעות במידה רבה יותר את שלושת הבדיקות לגילוי מוקדם. לגבי סריקת ממוגרפיה, בדקנו את קבוצת הנשים מעל גיל 50 בלבד אשר לגביה קיימת המלצה מוסכמת לביצוע הבדיקה. בקרב הנשים היהודיות, 71% ביצעו את הבדיקה לפחות פעם אחת, לעומת 45% בלבד מהנשים הערביות. הבדל מובהק נמצא גם ביחס לקבלת המלצה מרופא לבצע את הבדיקה: כ-60% בקרב הנשים היהודיות ורק 33% מקרב הנשים הערביות דיווחו על קבלת ההמלצה.
כשלושה רבעים מהנשים היהודיות עברו בדיקת שד על ידי רופא, אך רק כשליש מהנשים הערביות. הבדל זה בלט גם לגבי ביצוע בדיקת שד עצמית. ביצוע הבדיקות אינו מספק לגבי כלל הנשים בישראל, אך נמוך באופן משמעותי בקרב הנשים הערביות.

אמונות בריאות וחששות מסרטן
אמונות הבריאות מתייחסות לאופן בו הנשים תופסות את הסיכון שלהן לחלות בסרטן שד, את חומרת המחלה, את התועלת שיש בביצוע כל אחת מהבדיקות והחסמים הרגשיים, כמו החרדה שביצוע הבדיקה מעוררת; מעצורים קוגניטיביים לפיהם אין טעם לבצע את הבדיקות או גילוי מוקדם אינו יעיל; החסמים הסביבתיים הם היעדר זמן, פגיעה בפרטיות ובעיות נגישות. ממצאי המחקר העלו כי נשים יהודיות וערביות תפסו את הסיכון האישי שלהן לחלות בסרטן שד במהלך חייהן באופן דומה מאוד, אך נשים ערביות תפסו את סרטן השד כמחלה חמורה יותר. הנשים הערביות ראו תועלת רבה יותר בביצוע הממוגרפיה, אך היו להם הרבה יותר חסמים לביצוע הבדיקות. החסמים היו בעיקר רגשיים והתייחסו לחרדה שהבדיקה מעוררת, ולעצם תחושת אי הנוחות והבושה שבביצוע הבדיקות ופחות לחסמים של נגישות, היעדר זמן או משאבים כלכליים. לא נמצא הבדל ברמת ואופי החששות של הנשים ממחלת סרטן השד.

ארבעה גורמים עיקריים תרמו לביצוע בדיקת ממוגרפיה ובדיקת רופא. הנשים שביצעו את הבדיקה היו מבוגרות יותר, יהודיות, הן קיבלו המלצה של רופא לבצע את הממוגרפיה והיו להן יותר חסמים לביצוע הבדיקות. חשוב לציין שהמלצת הרופא נמצאה כגורם החזק ביותר המשפיע על ביצוע הבדיקה.
ביצוע בדיקת שד עצמית סדירה נמצא גם כן מושפע מגיל, היות האישה יהודייה ותפיסת חסמים רגשיים גבוהה יותר, אך הביצוע נמצא גם קשור במידה משמעותית לרמת החששות מפני סרטן של האישה. ככל שחששותיה גבוהים יותר, היא נוטה לבצע במידה רבה יותר את הבדיקה העצמית.

חששות דומים ליהודיות ולערביות
כאמור, נשים יהודיות ביצעו בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן השד − ממוגרפיה, בדיקת שד קלינית ובדיקת שד עצמית באופן סדיר יותר מנשים ערביות. שתי הקבוצות תפסו באופן דומה את פגיעותן האישית לסרטן שד וביטאו רמה דומה של חששות מסרטן. עם זאת, הן היו שונות בכל האספקטים האחרים של מודל אמונת הבריאות. נשים ערביות תפסו את סרטן השד כמחלה חמורה יותר וראו יתרונות רבים יותר וגם חסמים רבים יותר לביצוע הבדיקות.

המחקר מצביע על שני גורמים עיקריים המשפיעים על אי-ביצוע של בדיקות לגילוי מוקדם, בעיקר בקרב הנשים הערביות: האחד − קיומם של חסמים רבים לביצוע, והשני − נטיית הרופאים להמליץ פחות על ממוגרפיה לנשים ערביות, חשוב להדגיש כי המחקר הנוכחי העלה כי המלצת רופא הייתה הגורם העיקרי שניבא ביצוע של סקירת ממוגרפיה.

השלכות יישומיות
למחקר זה יש מספר מסקנות בעלות השלכות יישומיות בתחום קביעת מדיניות בריאות ובניית תכניות קידום בריאות.
ראשית יש להבהיר לרופאי משפחה ורופאים מקצועיים את ההשפעה הרבה שיש להם על ביצוע הבדיקות על ידי הנשים ואת האחריות הרבה המוטלת עליהם להמליץ לכל אישה, בהתאם לגילה ורמת הסיכון שלה, לבצע את הבדיקות המתאימות. מחקרים העלו שרופאים לא תמיד מודעים לאופן הסלקטיבי שבו הם מעבירים המלצות לביצוע הבדיקות לגילוי מוקדם. חשוב ליצור מודעות לדפוס אפשרי זה, ולהעביר לרופאים את המסר שתפקידם אינו יכול להסתכם בהפניה בלבד, אלא, הוא גם כולל חינוך והסברה, וזאת באופן מיוחד לנשים שנוטות לא להיענות להמלצתם לביצוע הבדיקות.
אחת ממסקנות המחקר היא שלאו דווקא ראיית היתרונות של הבדיקה והסיכונים שבאי-ביצועה משפיעה על הנשים לבצע את הבדיקות, אלא החסמים מפני ביצוע הבדיקות חזקים יותר, אף כשהמודעות ליתרונות קיימת. לפיכך, יש לפתח תכניות חינוך, הסברה ופרסום הצריכות להתמקד בהסרת החסמים.
לאור זאת, בולט הצורך לפתח תכניות הסברה בשפה הערבית על מנת להפחית חסמים ולעודד את הנשים הערביות לבצע את הבדיקה.
נקודה אחרונה מתייחסת לחוסר הבהירות ביחס לבדיקת שד עצמית. גילינו שנשים רבות ממשיכות לבצעה, ויתר על כן, ביצועה מונע במידה רבה על-ידי החששות והחרדות של הנשים. ניתן לשער על סמך מחקרים קודמים, שלגבי חלק מהנשים הביצוע מפחית את חששותיהן, וייתכן שכתוצאה מכך הן מוותרות על הבדיקות החשובות יותר. מחד, חשוב לצאת במסר אחיד ובתכניות הסברה על כך שאין צורך לבצע בדיקת שד חודשית, ומאידך להדגיש את החשיבות שהאישה תכיר ותזהה שינויים בשדיה ותבצע בדיקת רופא וממוגרפיה על פי המומלץ לגילה ולרמת הסיכון שלה.

* המחקר בוצע במימון האגודה למלחמה בסרטן.
המאמר המלא ב- Preventive Medicine 41 (2005) 852-858




 
אפשרויות

 גירסה להדפסה גירסה להדפסה

 שלח עמוד זה לחבר שלח עמוד זה לחבר

 
תפריט
פורום גינקולוגיה ובריאות האשה

רופא נשים
בדיקה במחזור
פרימולט נור
פרימולט נור
גלולות יחד עם רוקסו 150 מג ופרוביוטיקה
האם אפשר לקבל מחזור כשאת בהריון
הריון
קצת לחוצה
דימום או מחזור
HERPES HSV 1+2 IgM
צפוויט או ציפרודקס בתחילת הריון
צפוויט או ציפרודקס בתחילת הריון
מחזור לא סדיר אחרי אורגזמה??
אקטרופין
איחור במחזור לאחר הוצאת מירנה
הרשמה לאתר
אפשרויות נוספות
פורומים
שאלות לרופאים באתר
גלריית תמונות
שאלות נפוצות
אתרים מומלצים
משוב
המלץ לחבר
סקר
האם חזרת למשקל גופך שלפני ההריון?

חזרתי למשקלי שלפני ההריון
משקלי גבוה ב- 2-5 ק"ג ממשקלי לפני ההריון
משקלי גבוה ב- 6-10 ק"ג ממשקלי לפני ההריון
משקלי גבוה מ-10 ק"ג ממשקלי לפני ההריון
משקלי לאחר הלידה נמוך ממשקלי לפני ההריון




הצבעות 2295
מחשבון BMI

משקל (ק"ג)

גובה (ס"מ) 


BMI

מדד מסת הגוף
(Body Mass Index) מודד את היחס בין משקל הגוף לגובה.
קטגוריה שלך:

גלריית תמונות

גלריית תמונות
הוסף למועדפים
קבע את גינקולוגיה ובריאות האישה כדף הבית

הוסף את גינקולוגיה ובריאות האישה למועדפים


(Commercial License / Authorization)  כל הזכויות שמורות גינקולוגיה ובריאות האשה ©